#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. א האם יכול לפדות פטר חמור בדבר אחר שאינו שה?	יכול לפדות בדבר אחר בשויו, לרב אחא דוקא לר&quot;ש אבל לר' יהודה הקפידה תורה דוקא בשה, ולרבינא וכן עיקר אפ' לר' יהודה פודה בשוויו שלא יהיה חמור מהקדש.	בכורות יא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. ב האם אדם יכול לפדות פטר חמורו של חברו. ולמי שיייך החמור?	"אמר רב שיזבי אמר רב הונא שיכול לפדות פטר חמורו של חברו.<p dir=""rtl"">פשט רב נחמן שהחמור שייך לבעלים ואפ' לר&quot;י שאוסר החמור בהנאה כהקדש, כיון שפודהו בשה והביני ביני שלו, החמור שייך לבעלים. וכן איתא בברייתא הגונב פטר חמור של חברו משלם כפל לבעלים.</p>"	בכורות יא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. ב 'ואם מת (פדיון פטר חמור) נהנים בו' באר!	מת ביד הבעלים נהנה בו כהן, וקמ&quot;ל שאפי' שלא זכה בזה ממש, כיון שהפרישו הרי זה ברשותו (ולכאורא ר&quot;א לקמן יב: יחלוק).	בכורות יא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יא.: ישראל שיש לו עשר ספקות פטר חמור, עשר פטרי חמור שיש לו מאבי אמו כהן שקיבל מאבי אמו ישראל, תבואה שקיבל כנ&quot;ל, האם חייב לעשר ולמי המעשרות?<p dir=""rtl"">ומדוע נצרכו לומר גם בבכור וגם במעשר?</p>"	"בכולן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מעשרן והם שלו.<p dir=""rtl"">וצריכי בכור ודאי ומעשרות, דאי אשמעינן בכורות מפני שהם מופרשים, אבל בתבואה לא נאמר מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמין, ואם ישמיענו רק מעשר שזה מגופו לכן זה שלו אבל שה שמביא מעלמא אולי צריך לתת לכהן, קמ&quot;ל. </p><p dir=""rtl""></p>"	בכורות יא.:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא: א הלוקח תבואה מהגוי, האם חייב לעשרן ולמי שייך המעשרות (בתרומה ובתרו&quot;מ)?	"לאחר מירוח - סתמא דגמ' כאן כתבה דודאי פטור &quot;דגנך&quot; ולא של גוי. תנא דמפקיד פירותיו אצל הגוי והחליפם וכו' סובר דחייב במעשרות &lt;רש&quot;י&gt;. <p dir=""rtl"">קודם מירוח למ&quot;ד אין כח לגוי להפקיע מיד מעשרות - תרומת מעשר מפריש ומשאיר לעצמו דאמר ליה אתינא מכח גברא דלא מצית אישתעיה דינא בהדי, ודוקא תרו&quot;מ דכתיב &quot;ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל&quot; ולא מהגוי (וה&quot;ה למעשר ראשון), אבל תרומה גדולה מפריש ונותן לכהן.</p>"	בכורות יא:		
